סלע נ' סוד צמחי הכהנים בע"מ ואח'

החלטה

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 120,650 ₪.

התביעה מבוססת בעיקרה על ארבעה שיקים שנמשכו לטענת התובע, באמצעות הנתבעת 2 מחשבונה של נתבעת 1, בסכום כולל של 98,900 ₪ בתוספת ריבית בנקאית.

במסגרת תביעתו טוען התובע ,כי נתבעת 2 הקימה יחד עם בן זוגה חברה בע"מ, שהינה נתבעת 1, כאשר בעצם מדובר בפיקציה שנועדה להוציא כספים במרמה מאנשים, וכי הנתבעת 2 ובעלה פנו אל התובע במטרה להשקיע אצלם כספים אשר תמורתם יקבל רווחים נאים.

התובע לטענתו מסר לנתבעת 2 ולבעלה כספים רבים, ולאחר פניות רבות לקבל את כספו חזרה, נמסרו לו ע"י נתבעת 2 ובן זוגה ההמחאות כמפורט לעיל.

כאשר ניסה התובע לפרוע את ההמחאה הראשונה, ההמחאה חוללה מסיבת אכ"מ, ובעקבות פניות רבות מאז לנתבעת 2 ובעלה להשיב לו את כספו, וכאשר בקשותיו לא נענו, לא הייתה בפניו ברירה אלא להגיש תביעה זו, יחד עם בקשה ליתן צו עיקול זמני על זכויותיה של הנתבעת 2 בנכס מקרקעין שהינו ביתה.

נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד, ולאחר מכן הוגשה בקשה מטעם הנתבעים לביטול העיקול הזמני.

הצדדים התייצבו בפני לדיון בבקשה, ובתום הדיון ביקשו ב"כ הצדדים להגיש את סיכום טענותיהם בכתב.

2.דיון:

המסגרת הנורמטיבית לצורך דיון בבקשה זו, הינה הוראות פרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות ").

תקנה 362 לתקנות קובעת:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

תקנה 374 לתקנות קובעת:

(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

(ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה.

(ד) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות סימן זה.